חוק ”הקלטות הריקות”: עילם עתרה לבג”ץ כנגד ממשלת ישראל

חברות וחברים יקרים,

רצינו ליידע אתכם כי עילם עתרה לבג”צ בבקשה למתן צו על תנאי כנגד ממשלת ישראל בו תידרש לנמק מדוע לא יקיימו את חוק הקלטות הריקות, חוק שנחקק בישראל בשנת 1996 בכדי להסדיר פיצוי ליוצרים ולמבצעים הישראלים עבור העתקות פרטיות לשימוש פרטי וביתי הנעשות בישראל כדבר של יום יום על ידי אנשים רבים.

עד לחקיקת החוק היו העתקות ביתיות בגדר עבירה. הממשלה בחרה “להכשיר” את ההקלטות הללו וכפיצוי לתגמל את ציבור היוצרים והמבצעים בשיעור 5% מהמחיר לצרכן של סך ה”קלטות” הריקות הנמכרות בישראל מדי שנה. 

למרות ש”קלטת” הוגדרה בחוק ככל התקן שניתן לטבוע בו ולאחסן עליו יצירות, הממשלה בחרה לתת לחוק פרשנות משלה – על פיה המונח “קלטת” מתייחס רק ל”קסטות” הישנות שכמעט אין בהם שימוש בימינו. הממשלה טוענת שמכיוון שכבר אין העתקות על “קסטות” ואלו כמעט שלא נמכרות בשוק, אין היא חייבת בכל תשלום ליוצרים ולמבצעים. אנחנו טוענים שאת המונח “קלטת” יש לפרש ככולל תקליטורי CD ו- DVD, סמארטפונים, התקני Disk on Key, ממירים וכדומה.

בנוסף אנו דורשים ממדינת ישראל שתעדכן את החוק ותכלול בו כל אמצעי המשמש בתהליך ההעתקה.

כדאי לדעת שבארצות האיחוד האירופאי מהווה הסכום השנתי של גמול הקלטות בסביבות 50% מכלל התמלוגים המחולקים ליוצרים ולמבצעים. בישראל אנחנו לא מקבלים פרוטה וכאשר קיבלנו בעבר, עמד הסכום הכללי באופן קבוע על 1,500,000 ש”ח לשנה לכלל ציבור היוצרים והמבצעים ומתוכו קיבל ציבור המבצעים שליש, שהתחלק שווה בשווה בין אשכולות לעילם.

זו תוצאה אבסורדית לעומת מה שקורה בחו”ל.

אנו מקווים שבג”צ ייענה לפנייתנו ונדווח לכם בהמשך על תוצאות העתירה.