נושאים חשובים למבצעים

הצטרפות לעילם

ההצטרפות לקבלת שירותי עילם לאיסוף וחלוקת תמלוגיך וההגנה על זכויות המבצעים שלך – היא חופשית.

יש צורך למלא ולחתום על טפסים שונים (החשוב ביותר הוא – הגשת דיווח הצהרתי על כל הביצועים המוקלטים בהם השתתפת!) וכן לחתום על כתב ייפוי כוח והעברת זכויות המתייחס לכל ביצועיך ומכאן ואילך תדאג עילם לעקוב אחר כל שימוש שנעשה בביצועיך, לגבות תמלוגים מהמשתמשים ולהעביר לידיך את המגיע לך בניכוי ההוצאות הכרוכות בהפעלת כל המנגנון.

להרשמה נא להתקשר לעציון בטלפון המשרדי – 036958385.

האם ביצועי מזכים אותי בתשלום?

כל ביצוע מוסיקלי שהוקלט בגבולות מדינת ישראל לאחר כניסת חוק זכויות המבצעים לתוקפו, תוך שימוש באמצעי טכנולוגי כלשהו, אשר מאפשר לשחזר אותו ולהשתמש בו לשידור, להשמעה או להצגה,לשימוש אינטרנטי או סלולרי, מזכה אותך בתמלוגים, מאחר ועל פי החוק חייבים המשתמשים בביצועים הללו לשלם תמלוגים בגין השימוש. (לדאבוננו, קיים עדיין פער גדול בין החובה לשלם ובין התשלום בפועל. רבים מהמשתמשים מתחמקים מתשלום ועילם נמצאת במרדף מתמיד אחר מפירי זכויות)

תמלוגים משולמים אך ורק עבור שימוש בחומר מוקלט, להבדיל ממופעים חיים. כל מוסיקאי המופיע במופע חי, אמור לקבל את השכר המגיע לו עבור השתתפותו ישירות ממי שהזמין אותו. נתונים הנוגעים לשכר המגיע למוסיקאי עבור השתתפותו במופעים ובהקלטות מסוגים שונים, ניתן למצוא בתעריפון איגוד המוסיקאים הישראלי.

התועלת שבהצטרפות לעילם

עילם היא עמותה שלא למטרת רווח שמטרתה העיקרית היא, לאסוף תמלוגים מהמשתמשים, תוך מאמץ לכיסוי מקסימלי של השוק, ולחלק את הכספים שנאספו – בניכוי ההוצאות הקשורות בהפעלת המנגנון – בחלוקה המסתמכת על נתונים טובים ומדוייקים ככל האפשר,לכל המוסיקאים הנעזרים בשירותי עיל"ם.

מאחר ולמוסיקאי בודד אין כל אפשרות לעקוב אחרי השימוש שנעשה בביצועיו ולגבות בעצמו מכל משתמש ומשתמש תמלוגים, רק הצטרפות לציבור הרחב של המוסיקאים המקבלים את תמלוגיהם באמצעות עילם תוכל להביא אותך למימוש התמלוגים המגיעים לך עבור השימוש הנעשה בביצועיך.

כיצד אנו יוצרים עבורך הכנסה

גופי שידור חייבים לקבל רישיון מהמבצעים על מנת שיוכלו להשתמש בביצועים בשידוריהם. עילם שהיא הגוף היחיד והבלעדי המייצג מוסיקאים ישראלים והמחזיקה ביותר מ-4500 יפויי כוח וכתבי העברת זכויות שנמסרו לה על ידי מוסיקאים ישראליים, המכסים את כל הרפרטואר של המוסיקה הישראלית וכן של מוסיקה זרה שבוצעה בישראל, מסוגלת לנהל משא ומתן אל מול כל גופי השידור בכדי למקסם עבור מוסיקאי ישראל את התמורה עבור השימוש בזכויותיהם.

במגזר ההשמעות הפומביות (מוסיקה המושמעת בבתי עסק ובמקומות ציבוריים) המצב המשפטי קצת יותר מסובך מאחר והמשתמשים אינם חייבים לבקש רשות או רישיון לעשות שימוש בביצועים בבתי העסק שלהם או במקומות ציבוריים, אלא שבמידה והם אכן משתמשים בביצועים – הם נדרשים ע"י החוק לשלם "תמלוג ראוי" בגין השימוש.

מאחר והמחוקק "רתם את העגלה לפני הסוס", משימתה של עילם בתחום זה אינה פשוטה כלל ועיקר. משתמשים רבים במגזר ההשמעות הפומביות אינם מודעים לחובה לשלם תמלוגים למבצעים עבור השימוש ואנו נמצאים רק בראשית דרכנו בתחום זה. על פי דרישת המחוקק רק "ארגון תמלוגים יציג" מוסמך לגבות את התמלוגים במגזר זה ובכדי לעמוד בדרישת החוק התארגנו שני אירגוני התמלוגים של המבצעים הפועלים בישראל, "אשכולות" ו"עילם", והקימו את הארגון היציג הנדרש על פי החוק. באמצעות ארגון זה הם פונים במשותף אל המשתמשים בדרישות לקיים את החוק ולשלם למבצעים תמלוגים. הכספים המתקבלים בארגון התמלוגים היציג, מתחלקים שווה בשווה בין אשכולות ועילם וכל ארגון מחלק את הכספים לציבור אמנים עליו הוא אמון.

מאז תחילת פעולתנו בתחום ההשמעות הפומביות הגענו להישגים יפים ואנו מחלקים למוסיקאי ישראל מדי שנה מליוני שקלים שנתקבלו עבור השמעות פומביות.

הכנסות הנובעות מחוק הקלטות הריקות

מחקרי שוק שנעשו עוד בשנות ה-90 למאה הקודמת הוכיחו, כי כ-80% מרכישות המדיות הריקות ( CD ו- DVD ) משמשות להעתקה של מוסיקה וסרטים. על פי חוקי הגנת זכויות היוצרים והמבצעים, היתה העתקה כזו – אפילו אם מטרתה היתה שימוש לצורך ביתי ולא מסחרי, בגדר עבירה על החוק.

מצד אחד, היה ברור שאין כל אפשרות לאכוף את החוק ולהביא בני אדם לדין על העתקות ביתיות כאלו. מצד שני – ההעתקות גרמו לציבור בעלי זכויות היוצרים והמבצעים נזק חמור מאחר ופגעו ישירות במכירות של תקליטורים ו-DVD "חוקיים".

בעקבות מצב עניינים זה, התפתחה בארצות אירופה ולאחר מכן גם בשאר חלקי התבל חקיקה, שמטרתה מצד אחד – להכשיר את ההעתקות למטרות ביתיות, ומצד שני – לפצות את בעלי הזכויות על אבדן ההכנסות הנובע ממתן ה"הכשר".

הפתרון שאומץ על ידי החקיקה, הוא – הטלת היטל נמוך על כל מדיה ריקה שעומדת למכירה בחנויות ( בארצות אירופה ההיטל חל גם על המכשירים המשמשים בהליך ההעתקה, כמו ווידאוטייפים, התקני CD, 3MP ,מקליטי DVD וכיו"ב) כאשר התקבולים המתקבלים מההיטל מתחלקים בין בעלי הזכויות באופן אותו קבע המחוקק בכל ארץ.

הסדרים תחיקתיים אלו זכו לכינוי private copying levy ובעברית – היטל על העתקות ביתיות.

בישראל נחקק בשנת 1996 הסדר דומה, שזכה לכינוי "חוק הקלטו הריקות". החקיקה נעשתה ע"י הוספת סעיפים מתאימים לפקודת זכויות היוצרים ואנו מביאים אותה להלן כלשונה:

3ב. הגדרות (תיקון: התשנ"ו)

בסעיפים 3ג עד 3ו –

"זכות יוצרים" – כמשמעותה בסעיף 1(2) לחוק זכות יוצרים, 1911;

"זכות מבצעים" – כמשמעותה בחוק זכויות מבצעים, התשמ"ד – 1984;

"חברות התמלוגים" – כל אחד מאלה:

(א) תאגיד המייצג את מרבית בעלי זכויות היוצרים;
(ב) תאגיד המייצג את מרבית בעלי זכויות המבצעים;
(ג) תאגיד המייצג את מרבית המפיקים הקוליים ותאגיד המייצג במאוחד את מרבית המפיקים הויזואליים – שאושרו לענין חוק זה בידי שר החינוך התרבות והספורט;

"טביעה" – שימור של יצירה בכל אמצעי המאפשר לראות, לשמוע או לשעתק את היצירה;

"קלטת" – התקן שאין עליו טביעה ושניתן לטבוע בו טביעה קולית או טביעה ויזואלית, למעט התקן המיועד לשימוש במחשב;

"שיעתוק" – העתק של טביעה או של חלקה המהותי.

3ג. שימוש פרטי וביתי (תיקון התשנ"ו)

לא תהיה זו הפרה של זכויות יוצרים ומבצעים לטבוע או לשעתק יצירה על גבי קלטת לשם שימוש פרטי וביתי שלא למטרות מסחריות.

3ד. תשלום לבעלי זכויות יוצרים ומבצעים (תיקון התשנ"ו)

(א) הממשלה תפצה את בעלי זכויות היוצרים ואת בעלי זכויות המבצעים על אבדן הכנסה ופגיעה בזכויות, הנגרמת להם בשל טביעה או שיעתוק על קלטות, לשם שימוש פרטי וביתי, לפי סעיף 3ג.

(ב) הממשלה תעביר לחברות התמלוגים, מדי שנה, סכום בשיעור 5% מהמחיר לצרכן, ללא מס ערך מוסף של סך כל הקלטות שנמכרו בישראל לשימוש פרטי וביתי בשנה שקדמה לשנה הנדונה.

(ג) הסכום האמור בסעיף קטן (ב) יחולק בחלקים שווים בין שלוש חברות התמלוגים המנויות בסעיף 3ב בפסקאות (1), (2) ו (3).

(ד) ועדה שתכלול את נציג שר האוצר, נציג שר המשפטים ונציג שר החינוך התרבות והספורט תקבע את הנתונים הדרושים לצורך קביעת הסכום כאמור.

3ה. חלוקת הגמול (תיקון התשנ"ו)

התעוררו חילוקי דעות לגבי חלוקת הגמול, יכריע בענין בית המשפט; לדיון בבית המשפט, יוזמנו, בדרך שתיקבע בתקנות, נציגי חברות התמלוגים, נציג משרד החינוך התרבות והספורט והיוצר או המבצע של גבי גמולו התעוררו חילוקי הדעות, לפי הענין; החלטת בית המשפט תחייב את כל חברות התמלוגים ואת כל בעלי זכויות היוצרים והמבצעים, אף אם לא היו צד להליך בפני בית המשפט.

ההסדר הישראלי שונה עקרונית מזה המקובל באירופה בכך, שבמקום שבעלי הזכויות גובים ומחלקים את ההיטל, הממשלה בעצם "הלאימה " אותו ע"י כך שהיא זו האמורה להעביר לידי בעלי הזכויות את הסכום המגיע להם ובכך, היא מחזיקה בשליטה בסכום וכפי שהיה צפוי – היא עושה בו מניפולציות בלתי ראויות.

כך, למשל, האוצר מפרש את ההסדר כאילו הוא חל אך ורק על התקנים אנלוגיים (מה שהיה פעם "קלטות" אודיו או ווידאו) ומסרב לכלול בהסדר הפיצוי תקליטורים CD ו DVD למרות שעל פי הגדרת ה"קלטת" בחוק דלעיל, אין כל הצדקה לפירוש מצמצם כזה.

כתוצאה מהפירוש שנותן האוצר לחוק, הולך ומצטמצם מדי שנה הסכום המשולם לציבור בעלי הזכויות, מכיוון שהשימוש בהתקנים אנלוגיים הולך וחולף מהעולם.

עילם שותפה ליזמה להגשת תביעה משפטית כנגד מדינת ישראל על מנת שיפסק בבית המשפט כי הפרשנות שנותן האוצר למילה "קלטת" המופיעה בחוק, הינו מוטעה וכי הפירוש הנכון כולל גם תקליטורי CD ו- DVD . במידה ותביעה כזו תתקבל יעלה באופן דרסטי הסכום אותו נקבל כפיצוי.

את חלקם של המבצעים (שליש) מסך כל גמול הקלטות המשתלם ע"י האוצר לידי בעלי הזכויות, גובה "אשכולות" שהוכרזה לעניין חוק הקלטות כארגון היציג של המבצעים. מחצית הסכום מועבר ע"י אשכולות לידי עילם עבור ציבור המוסיקאים הישראלי המיוצג על ידה.