המחלקה המשפטית
ייעוץ משפטי
המחלקה המשפטית של עילם, יחד עם הארגון היציג של המבצעים, עוסקים באכיפת חוק זכויות מבצעים על גופים עסקיים ו/או עסקים פרטיים העושים שימוש בזכויותיכם ואינם משלמים תמלוגים כחוק.
המחלקה המשפטית אף עוסקת, באופן שוטף, בעריכת ההסכמים וההתקשרויות עם כל המשתמשים המשלמים תמלוגים לעילם.
חוק זכויות מבצעים
זכויות המבצעים בישראל הוכרו לראשונה בשנת 1984, מועד החקיקה של חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ”ד-1984.
החוק חל רק על ביצועים של מבצעים שבוצעו בישראל לאחר חודש יולי 1984.
מטרת חוק זכויות המבצעים הינה הגנה על זכויותיו של המבצע בביצועו המוקלט. חוק זה קיים לצד חוק זכויות יוצרים המגן על יצירותיהם של מלחינים, סופרים ויוצרים אמנותיים אחרים.
מהן הזכויות שהוקנו למבצעים?
סעיף 2 לחוק מונה מספר פעולות שניתן לעשות בביצוע רק בכפוף להסכמתו של המבצע. כך למשל, ניתן להקליט את הביצוע, להעתיקו ולשדרו רק בהסכמתו של המבצע. זאת ועוד, על פי הסעיף רשאי המבצע למנוע כל מכירה והשכרה של הקלטות הביצוע שלו, אשר נעשו ללא קבלת הסכמתו, כאמור.
יתר על כן, חוק זכויות המבצעים מעגן את זכותו המוסרית של המבצע בביצועו, לפיה גם לאחר שנתן את הסכמתו לשימוש בביצוע, יש להזכיר את שמו במסגרת אותו שימוש, ובנוסף חל איסור לשנות את הנדון בצורה שעלולה לפגום בטיב האומנות שלו. החוק מוסיף כי פגיעה בזכות מוסרית זו מהווה עוולה אזרחית, אשר מקימה למבצע עילת תביעה נזיקית כנגד הפוגע.
מה נכלל במושג “ביצוע”?
על פי לשון החוק, המדובר הוא בביצוע של יצירה ספרותית, אמנותית, דרמתית או מוסיקלית על ידי מבצע.
המועד הנכון לכל מבצע בכדי לקבע את רמת ההגנה על זכויותיו הוא המועד בו מבוצעת ההקלטה של הקטע בו הוא משתתף. לכן, חשוב מאוד להיזהר מחתימה על כתבי ויתור/הסכמה שנוהגים המפיקים לתת למבצע כמה דקות לפני תחילת ההקלטה והכוללים בדרך כלל סעיפים על פיהם הוא מוותר על זכויותיו לטובת המפיק.
כיצד מגן החוק על המבצעים?
החוק קובע, כי אין להקליט (בלשון החוק – “להטביע”) ביצוע ללא הסכמתו של האמן המבצע. עוד קובע החוק, מגבלות על שעתוק (העתקה) של הקלטות שנעשו ללא הסכמת המבצע.
באשר ל”שידור” קובע החוק, כי פרט לרשות השידור, גלי צה”ל והטלוויזיה החינוכית, שלגביהם נקבע הסדר מיוחד, אסור לשדר ביצוע מוקלט ללא הסכמת המבצע. הגנת החוק מוקנית לכל ביצוע שהוקלט (הוטבע) בישראל, החל מתחילת תוקף החוק (יולי 1984) ולמשך 50 שנה מיום ההקלטה.
בשנת 1996 הוסף לחוק סעיף המתייחס להשמעה והצגה של ביצועים וקובע, כי כל המשמיע או מציג ביצוע המוגן על פי החוק – חייב בתשלום תמלוג ראוי. תוספת זו, אפשרה לציבור המבצעים להתחיל בגביית תמלוגים לא רק בתחום השידור, כפי שהיה לפני כן, אלא גם בכל המגזר העסקי המשמיע מוסיקה ישראלית ( קניונים, בתי קפה, רשתות שיווק, מועדוני ספורט, רשויות מקומיות וכיו”ב).
מי נחשב למבצע?
החוק קובע, כי מבצע הוא כל אדם המבצע במשחק, בשירה, בנגינה, במחול, או בדרך אחרת, יצירה ספרותית, אמנותית, דרמתית או מוסיקלית.
המחוקק לא מצא לנכון להבחין בקביעותיו בין רמות של יצירה או של ביצוע, כך שהשאלה “מהי יצירה” או במלים פשוטות מי יקבע האם מדובר במשהו שעובר את הרף של יצירתיות וזכאי להיכלל בהגדרה של “יצירה” או שאינו עובר רף זה – תימסר להכרעת בית המשפט במקרים של מחלוקת.
כן נמנע המחוקק מלקבוע קביעות כלשהן באשר לרמתו של המבצע. הקביעה, במקרי מחלוקת, האם אכן מדובר ב”מבצע” שהמחוקק התכוון אליו, או שמדובר בפעולה שאינה עוברת את רף הדרישה המינימאלית (שלא הוגדר) למושג “מבצע” לפי כוונת המחוקק, גם היא נשארת בידי בית המשפט.
כיצד תגנו על זכויותיכם?
כאמור, בהפקות ובהקלטות שונות נוהגים המפיקים להגיש למוסיקאי לחתימתו מסמך, הנושא בדרך כלל את הכותרת “הסכמה להעברת זכויות” או “ויתור על זכויות” או כותרת דומה אחרת, שלפעמים מסתירה את הכוונה האמיתית שמאחורי המסמך.
המטרה העיקרית של כל המסמכים הללו היא, לגרום לכם להעביר את זכויותיכם לידי המפיק. המסמכים מנוסחים בדרך כלל על ידי עורכי דין מטעם המפיק וברוב המוחלט של המקרים, הניסוח אינו מתואם מראש עם עילם ומגן אך ורק על האינטרס של המפיק ובעצם משאיר אתכם בלא כל זכויות, במידה ותחתמו עליו.
אי לכך, מוטב להימנע מלחתום על כל מסמך כזה ללא ייעוץ משפטי.
דעו, כי אם תחתמו על מסמכים כאלו ללא בדיקה וללא הבטחת זכויותיכם, מי שיהיה זכאי לקבל את התמלוגים עבור זכויות המבצעים שלכם יהיה המפיק ולא אתם!